ישנם סוגים רבים של פוליסות ביטוח, ולמעשה ניתן לבטח כמעט כל דבר בעולם המודרני – החל בדירה שלנו וברכב שלנו וכלה בחיינו עצמם, בהשקעות שלנו ואפילו בבעלי החיים שלנו. עם זאת, לא תמיד אנחנו מבינים בצורה מלאה מה הוא בעצם ביטוח ומה הם העקרונות הבסיסיים שעומדים בבסיס של כל פוליסת ביטוח. במאמר זה נסקור את ששת העקרונות הבסיסיים בתחום הביטוח, מראשית ימיו ועד ימינו.
עקרון זיקת הביטוח – אחריות המבוטח
העקרון הראשון והבסיסי שחייב להתקיים בכדי שחברת הביטוח תספק רשת ביטחון עבור המבוטח הוא זיקת הביטוח. במילים אחרות – האינטרס הכספי של המבוטח להשאיר את מה שהוא מבטח שלם, בריא ותקין. כך, לדוגמה, אם רוצים לעשות ביטוח לרכב, חייבת להיות זיקת ביטוח של המבוטח לרכב שלו. כלומר, המבוטח צריך לרצות שהרכב שלו יישאר שלם ותקין ושלא יקרה לו נזק. אסור שישתלם לו יותר "להרוס" את הרכב ולקבל את כספי הביטוח.
עקרון השיפוי – התחייבות המבטח
אם עקרון זיקת הביטוח נגע באחריות ובאינטרס של המבוטח, הרי שעקרון השיפוי נוגע באחריות של המבטח במצב בו צריך להפעיל את הביטוח. על פי עקרון זה, על המבטח מוטלת האחריות לפצות (לשפות) את המבוטח ולהביא אותו למצב בו הוא היה סמוך לאירוע שבגינו הופעל הביטוח. כך, למשל, אם יש לנו ביטוח תכולת דירה, ומתרחשת חס וחלילה שריפה בדירה שלנו, חברת הביטוח אמורה לשפות אותנו בסדר גודל שיאפשר לנו להשיב את הדירה שלנו למצב שבו היא הייתה טרם השריפה. עקרון זה, מטבע הדברים, לא יכול להיות תקף בביטוחים שמבטחים את חיי האדם עצמם – ביטוחי חיים, ביטוחי נכות ומחלה וביטוחי תאונות. השיפוי עצמו לא חייב להיות בתצורה של פיצוי כספי, אלא יכול גם להיות מתורגם לתיקון או החלפה של מה שמבוטח.
עקרון התחלוף – אינטרס המבטח בעקרון השיפוי
עקרון התחלוף הוא חלק בלתי נפרד מעקרון השיפוי והוא נגזר ממנו. למעשה הוא מאפשר למבטח (חברת הביטוח) לשמור על האינטרס הכלכלי שלה גם במצב שבו היא צריכה לשפות את המבוטח. הדרך שבה המבטח עושה זאת היא על ידי עקרון התחלוף, שקובע שאם המבוטח זכאי לפיצויים נוספים בשל האירוע שגרם לביטוח – כמו לדוגמה בתאונה שנגרמה מצד שלישי – הרי שהזכות על הכספים האלה היא למעשה של המבטח, מרגע שבו הוא ביצע את השיפוי כלפי המבוטח.
עקרון ההשתתפות – החלק היחסי של כל מבטח
עקרון ההשתתפות קובע שבמצבים בהם יש כמה מבטחים עבור אותו נשוא ביטוח ועבור אותו סיכון. במצב זה, כל מבטח נושא בחלק היחסי שלו בביטוח של אותו מבוטח וסיכון במצב שבו הביטוח מופעל. בשביל שהעיקרון הזה יהיה תקף, חייבים להתקיים מספר תנאים, כמו לדוגמה זיקת ביטוח תקפה באותה מידה לכל המבטחים וביטוח של אותו הסיכון בדיוק. זהו עקרון שמגן על המבטחים במצב זה ומונע פיצויים כפולים למבוטח.
עקרון הגילוי – לשתף את כל המידע ולא להסתיר דבר
ביטוח, מטבע הדברים, הוא תחום שבו ישנו גורם חיצוני שנושא בסיכון מסוים עבור גורם פרטי. עקרון הגילוי הוא עקרון שנועד להגן על המבטחים כגורמים חיצוניים מפני רמאות וכזב. הוא קובע שעל המבוטח להשיב בצורה כנה ומלאה על כל שאלה ששואל המבטח בכתב. רק כאשר עקרון הגילוי מתקיים במלואו, אפשר לקבוע גובה של פוליסת ביטוח ולהפעיל אותה במידת הצורך.
עקרון הסיבה הקרובה – הפעלת הביטוח
העקרון האחרון שבו ניגע הוא הסיבה הקרובה, והוא למעשה קובע מה היה הגורם המיידי להפעלת הביטוח. כלומר, אם נגרם נזק כלשהו, הסיבה הקרובה היא הגורם לאותו נזק ברצף אירועים רציף וטבעי, מבלי שהיה גורם ביניים שמהווה סיבה חדשה ומיידית יותר לגרימת הנזק. כלומר, אם נקדח חור בקיר הבית ובמקביל מכונית נכנסת בקיר במהירות גבוהה – אין ספק שהסיבה הקרובה היא לא המקדחה, אלא המכונית.