אלכסנדרה פטיחובסקיכספי החסכון הפנסיוני פנסיה צוברת בישראל שמהווים רוב חסכונות הציבור, עברו זה מכבר את התל”ג השנתי וממשיכים לטפס במעלה הטריליון השני. לפיכך, לאופן שבו הכספים מושקעים יש השפעה משמעותית על הכלכלה בישראל, ויכולה להיות לו השפעה גם בחו”ל.
כיוון שציבור החוסכים לפנסיה צוברת בישראל הוא חלק מהכלכלה הישראלית, וגם חלק מאוכלוסיית וכלכלת העולם, יש לנו עניין מובהק לא רק בתשואה שנקבל על הכספים, אלא גם בהשפעה (אימפקט) של אופן השקעת הכספים.
בשנים האחרונות, יותר ויותר גופים פיננסיים ומשקיעים מוסדיים בעולם מאמצים גישה של “השקעות אחראיות” – גישה המתחשבת בין היתר בפרמטרים של איכות סביבה, מימשל תאגידי ואחריות חברתית.
אליהם הצטרפה לאחרונה, בין היתר, חברת הביטוח מגדל שהצהירה על אימוץ מדיניות השקעות זו. אולם מבין הסוגיות הסביבתיות, נושא אחד כיום מאפיל בחשיבותו על שאר הנושאים והוא משבר האקלים.
משבר האקלים יהיה הבעיה הגדולה ביותר של האנושות ושל העולם במאה ה-21.
פגיעתו בחיי אדם ובכלכלה תהיה בסופו של דבר גדולה בהרבה מזה של משבר הקורונה; מדובר על התחממות גלובלית, עליית גובה מי הים, עליה בכמות הימים והאירועים של מזג אויר קיצוני.
גם השפעתו על מדינת ישראל לא מבוטלת:
התפשטות המדבר צפונה והרחבת האזורים בהם כמות המשקעים לא מספיקה לחקלאות; מיליוני פליטים מאפריקה שיתדפקו על גבולות הארץ בשל אובדן מקורות מים ומזון באזורי המחיה שלהם, ומלחמות על מה שיישאר;
עלייה במספר ימי עומס החום, ועליית גובה מי הים, יחד עם סיכון לצונאמי, שתפגע דווקא באזורי בניה יקרים מול הים התיכון.
הגורם העיקרי למשבר האקלים, הוא הפקת אנרגיה תוך שימוש בדלקים מחצביים (Fossil) כגון נפט ופחם.
גם גז טבעי (מתאן), גם הוא דלק מחצבי, ולמרות התדמית שלו כדלק פחות מזהם מאשר נפט ופחם, הוא מהווה בעצמו גז חממה חזק; וכאשר שורפים אותו לטובת הפקה אנרגיה, גם הוא פולט פחמן דו-חמצני.
לפיכך אנו סבורים שיש להפסיק את השימוש בו, כדי לעצור את משבר האקלים, וראשית יש לעצור פיתוח תשתיות חדשים בדלקים הפוסיליים.
אחד האמצעים החשובים להפסקת פיתוח תשתיות בדלקים הפוסיליים הוא הפסקת מימון והסטת השקעות מדלקים אלו או שימוש בהם להפקת אנרגיה.
כדי להקל על משקיעים מן הציבור וחוסכים לפנסיה להסיט את ההשקעות מהדלקים המזהמים, יזמתי את הקמת המדד תא-125 ללא דלקים מחצביים (TA-125 Fossil Free) – מדד אשר משקיע ברוב חברות תא-125, ולפיכך כולל פיזור בין ענפים וחברות, אולם אינו כולל חברות העוסקות בדלקים הגורמים למשבר האקלים. לשמחתי זכינו לשיתוף פעולה מהבורסה לניירות
ערך בת”א ומארגוני הסביבה והגענו להסכמה משותפת על הקמת המדד.
עם הקמת המדד יוכלו בתי ההשקעות וקרנות הפנסיה להציע מוצרים או מסלולי חסכון שעוקבים אחרי המדד. גם עמיתים בקופות גמל ובקרנות ההשתלמות יוכלו לעקוב אחריו בעזרת מסלולי ניהול אישי (IRA). אנו מקווים שזהו תחילתו של יום ירוק עבור שוק ההון והציבור הישראלי בכלל.
