עמיעד טאוב בטור דעה על עליית מחירי הדלק: "ברוכים הבאים לעידן בו קל יותר לברוח מאוקראינה או להיות ראש ממשלה מאשר למלא מיכל".
נסיעת מבחן
במקור נגזרה המילה סולר מהשפה הלטינית Solaris. שם היא מיועדת לסמל תוצר של השמש. השבוע בתחנת הדלק של פאתי מודיעין הרגשתי היטב את קרני השמש שורפות לי את הארנק. לאחר שכל ליטר ברכב הסולר שלי הגיע למחיר של 9.19 ש"ח.
לא ברור האם מדובר במזימה ממשלתית שנועדה להכריח אותי ללכת יותר ברגל אבל היא מצליחה. העלייה המתמדת במחירי הדלק (מגיע לשיא של למעלה מ8 שנים מאז ההתרסקות במחירים ב2014 עם זינוק של כ40% בשנתיים האחרונות) עומדת לשים סוף לימים בהם הייתי נוסע לאט בחזרה מהעבודה כדי לפספס את המקלחות של הילדים. או נוסע בכלל.
מס הבלו בלה בלה
מחיר הדלק המבוסס על שער בתי הזיקוק מורכב מכ59% אחוזי מס. הכוללים מס בלו הנקבע על פי צו של השר. מרווח שיווק ומע"מ.
וגם כאן אנחנו בניגוד לאירוויזיון ולספורט מובילים בעולם. רק בחמש מדינות סקנדינביות ברחבי העולם מחיר הדלק גבוה מישראל כשהולנד בצמרת והמחיר החציוני נמוך בכ505 ממדינת הנהגים היהודיים. על פי סוכנות האנרגיה העולמית רכיב המס במחיר הדלק בישראל הוא הגבוה ביותר מקרב כל המדינות המתפתחות הoecd. לא ממש סיבה להדליק משואה.
בשנת 2011. בהמשך למסקנות דו"ח טרכטנברג. החליטה ממשלת ישראל דאז טיפול בשוק הדלק באמצעות פתיחה של שוק הדלק לתחרות. הסרת חסמים בירוקרטיים ועידוד כניסת שחקנים לשוק הדלקים.
בפועל מה שהיה הוא שיהיה. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2020 חשף כי -77% מתחנות הדלק הינן בבעלות ארבע חברות הדלק הגדולות. עבור ראש הממשלה החליפי ששאל בעבר איפה הכסף. אפשר להגיד בבירור כי הכסף כהרגלו ובתמיכתו נשאר אצל העשירים.
אז מה אפשר לעשות?
מה יכולה לעשות הממשלה? לסבסד? לפתח תחבורה ציבורית ראויה, להרוויח עלינו פחות, להטיל פיקוח, ליצור תחרות ובאופן כללי לא לשחוט אותנו ב60 עד 70 אגורות מס על כל שקל שאנחנו משלמים כדי להגיע הביתה או לעבודה. כבוד שר האוצר אביגדור ליברמן תן לנהוג בשקט.